אתגר הוינטג' הגדול

בוקר אחד קיבלתי מייל עם הכותרת: "הזמנה לאתגר הוינטג' הגדול של מפעם". מקריאה קצת יותר מעמיקה גיליתי שמי שעומדות מאחורי המייל הן גבי ועינת, בעלות חנות מפעם – חנות וינטג', עתיקות ויד שניה בשוק הפשפשים בחיפה. לא רק שאני מתה לנסוע לשוק ולא מגיעה לזה, אלא שדפדוף מהיר בדף הפייסבוק של החנות גרם לי להרגיש כמו ילדה בחנות ממתקים. ממתקי וינטג', כמובן.

גבי ועינת הציעו לשלוח לי פריט מהחנות שלהן, בלי להגיד לי מראש מהו ולתת לי אפשרות לעשות בו ככל העולה על רוחי. אמרתם אתגר? אמרתם וינטג'? אוקיי, אני בפנים. כעבור שבוע הגיע אלי עד הבית שליח חביב, אוחז בארגז עץ ישן שהגיע לחנות שלהן היישר מאירופה.

ארגז עץ ישן שהפך למתלה לחפצים קלילים
אני זברה עם נקודות ואתם?

אני חייבת להודות שבימים הראשונים לא התחברתי אל הארגז בכלל. מישהו אכזרי ניסר את החלק הפנימי שלו, הוא היה מלא זיזים שנתקעו לי באצבעות בכל פעם שניסיתי לשייף אותו והיה בו משהו עצוב, הוא קצת הזכיר לי כלוב. כך הוא עמד לו בפינה, מחכה לישועה.

עד שיום אחד, בעודי משחקת עם הבת שלי על השטיח, נפל לי האסימון. החלטתי לחבר אל הארגז החבוט חיות צעצוע, רק שבמקום הקונוטציה השלילית שהיתה לי, של חיות כלואות ומובלות בארגזים, הפכנו אותן בעזרת צבעי פסטל לחיות חופשיות ורעננות.

עשה לי קונוטציה עצובה של חיות מובלות בארגזים

את הארגז צבעתי בלבן מלוכלך – אף פעם לא נמאס לי מתהליך דיסטרסינג. את חיות הפלסטיק חתכתי, צבעתי בצבעי אקריל פסטליים והדבקתי לארגז בעזרת דבק חם. כך הפכתי את הארגז הישן למתלה לתכשיטים, צעיפים ושאר חפצים קלי משקל.

ארגז עץ באמצע תהליך דיסטרסינג וחיות פלסטיק צבועות בצבעי אקריל פסטליים
החיות "יוצאות" לחופשי


מפעם היא חנות וינטג', עתיקות ויד שניה המתמחה בכלי בית, טקסטיל, רהיטים, פריטים משלימים וארכיטקטוניים אותם אנו מלקטות באהבה, קפדנות וסבלנות רבה בארץ ובאירופה. כל הפריטים של מפעם הם פריטים מקוריים, אותנטיים וייחודיים – One-of-a-Kind, על רובם ניכרים הגלגולים והשימושים הקודמים שלהם. החנות ממוקמת בשוק הפשפשים בחיפה, פתוחה 6 ימים בשבוע עם מלאי מתחדש על בסיס יום-יומי.

נדמה שהארגז שהגיע אלי מהחנות לא היה לבד…

4 תגובות

נגישות